איידס חתולים

"איידס חתולים" – Feline Immunodeficiency Virus (FIV)

"איידס" חתולים הינה מחלה הנגרמת ע"י וירוס הקרוב לוירוס האיידס בבני אדם. עם זאת חשוב להדגיש כי המחלה בחתולים אינה מדבקת לבני אדם!
הוירוס גורם לכשל חיסוני ולמחלה הדומה לאיידס בבני אדם.
מחלת "איידס חתולים" נפוצה יותר בזכרים מאשר בנקבות ובד"כ נפוצה יותר בבעלי חיים צעירים מחמש שנים.
דרך ההעברה העיקרית של איידס חתולים היא ככל הנראה בנשיכה. הוירוס יכול לעבור גם בנוזלי גוף אחרים ולכן מדבק גם ע"י מגע מיני / שתן / צואה (דרכי העברה פחות נפוצות).

סימני המחלה

בשלב הראשון בד"כ יש חום גבוה והגדלה של קשרי הלימפה, לעיתים יש גם אפתיה או שלשול.
לאחר שלב זה בד"כ החתול נשאר נשא ללא סימנים קלינים.
בשלבים מתקדמים של המחלה נראה ירידה במשקל, פרווה דלילה, הגדלת קשרי לימפה, הידבקות בגורמים זיהומיים בשל הפגיעה במערכת החיסון (מחלות נשימה, אנמיה מדבקת של חתולים, שלשולים וכו'). דלקת חניכיים נראית ב-50% מהחתולים הנגועים בוירוס.
בשלבים המתקדמים של איידס חתולים לעיתים יש התפתחות מחלות סרטניות כגון לימפוסרקומה. בשלב הסופני, כאשר ברור שלא ניתן יותר לעזור לחתול המלצת הוטרינר תהיה על המתת חסד.

אבחון איידס חתולים

הווטרינר יאבחן את הנגיעות במחלה על ידי בדיקת דם לזיהוי נוגדנים לוירוס.
טיפול
לרוב הטיפול הוא במחלות המשניות המלוות לפגיעה החיסונית. קיימים היום גם טיפולים אנטי וירלייים נסיוניים.
חשוב לזכור כי אבחון חתול נגוע במחלת ה"איידס חתולים" אינו מהווה "גזר דין מוות", חתולים יכולים לחיות עוד שנים רבות כשהם נשאים ללא כל סימני מחלה.
מניעת איידס חתולים
  • אי הוצאת החתול מהבית (מפחיתה סיכון הידבקות מחתולי רחוב)
  • אי הכנסת חתול חדש לבית בו יש חתול נגוע
  • חיסון: קיים חיסון מומת כנגד "איידס חתולים". חסרונו העיקרי שהוא נותן הגנה נגד רק חלק מהזנים של הוירוס. חיסרון נוסף של החיסון הוא שלא ניתן להבדיל בין חתול בעל נוגדנים בשל החיסון לעומת חתול לו נוגדנים בשל הדבקה אמיתית בוירוס.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook