אלצהיימר בכלבים

אלצהיימר בכלבים – Canine cognitive dysfunction syndrome

פגיעה קוגניטיבית של הגיל המבוגר בכלבים נקראת גם "אלצהיימר בכלבים", סניליות או דמנטיה. המחלה מכונה אלצהיימר מאחר והשינויים במוחותיהם של כלבים הסובלים מפגיעה זו, דומים לאלו אשר נמצאו בבני אדם אשר סובלים מאלצהיימר. כמו כן, רמות אנזימים מסוימים במוח נמצאו דומות בכלבים עם פגיעה קוגניטיבית ואצל אנשים אשר סבלו מאלצהיימר.

ההגדרה של "פגיעה קוגניטיבית של הגיל המבוגר בכלבים" מתייחסת לשינויי ההתנהגות הנראים בכלבים קשישים אשר לא ניתן לקשר אותה לבעיות רפואיות כגון גידולים, בעיות עצביות אחרות או מחלות קשות שונות.
המונח "קוגניציה" מתאר תהליכים מחשבתיים אשר מבוצעים ע"י הכלב וכוללים זיכרון, למידה, חינוך לצרכים, התמצאות במרחב, מודעות ותפיסה

הפגיעה הקוגניטיבית יכולה להראות בצורות שונות לבעלי הכלבים:

  1. פגיעה בהתמצאות במרחב
  2. ירידה בפעילות
  3. פגיעה במחזור השינה והעירנות (עירנות בשעות הלילה וכו')
  4. שינויים או ירידה באינטראקציות חברתיות עם בעלי חיים אחרים או המשפחה
  5. אבדן החינוך לעשיית צרכים

הכלבים הסובלים מפגיעה קוגניטיבית ודמנטיה הם כלבים מבוגרים מעל גיל שבע (ולרוב מעל גיל 10) כאשר אחוז הכלבים הנפגע מן המצב עולה עם הגיל (במחקרים נמצא כי כ-70% מהכלבים מעל גיל 15 יראו לפחות חלק מן הסימנים המתוארים במאמר זה).

סימני "אלצהיימר בכלבים" כוללים:

  1. ירידה בשמיעה (או "שמיעה סלקטיבית" – הגבה רק לחלק מן הגירויים)
  2. פגיעה ביכולת לזהות ולהבין פקודות אותן ידע הכלב לבצע בעבר (למשל שב  / בוא וכו')
  3. ירידה בפעילות ובהתייחסות לסביבה ולבעלי חיים ואנשים – לדוגמא הכלבים אינם מעוניינים במגע וליטופים ולעיתים מתעצבנים כאשר "מפריעים" להם (עם זאת, ישנם כלבים אצלם ההשפעה הפוכה והם הופכים תלותיים "ונדבקים" יותר מבעבר)
  4. קושי בזיהוי בני המשפחה
  5. התפתחות התנהגות כפייתית (כגון ליקוק גפיים)
  6. פגיעה בהתמצאות במרחב (לדוגמא הכלב נתקע בין רהיטים בפינות בבית מהן ידע בעבר להיחלץ בקלות או פניה לצד הלא נכון של הדלת לצורך יציאה או כניסה מן הבית)
  7. עשיית צרכים בבית
  8. שינוי או פגיעה במחזור השינה – הכלב ערני בלילה וישן במהלך היום
  9. רעידות
  10. נביחות בלתי פוסקות, לעיתים בלילה או בשל גירויים שבעבר לא גרמו לנביחות
  11. ירידה בתיאבון
חשוב להבין כי סימנים אלו מופיעים באיטיות ובהדרגה על פני מספר שנים.

אבחון הפגיעה הקוגניטיבית בכלב

בכדי לאבחן את המצב יש חשיבות גדולה מאוד להיסטוריה ולתחקור הבעלים ע"י הווטרינר.
חשוב לנסות לשלול מחלות אחרות שיכולות ללוות את הגיל המבוגר כגון:
  • חוסר רצון לטייל – בשל בעיות מפרקים
  • מתן שתן בבית – בשל דלקות שתןסוכרת או החלשות השריר האחראי על סגירת השלפוחית.
  • ירידה בשמיעה – בשל דלקות אוזניים כרוניות.
בנוסף למצבים שתוארו, קיימות מחלות נוספות ולכן, רק לאחר שלילתן, יכול הווטרינר להניח כי יתכן ומדובר בפגיעה דמויית אלצהיימר בכלב. בשל כך, בד"כ מבוצעות בדיקות דם מלאות לפני אישור האבחנה ולעיתים נדרשות אף בדיקות נוספות.

טיפול

חשוב להבין כי קיים טיפול תרופתי אשר יכול להקל על סימני המחלה ולהאט את הידרדרות המצב. אין צורך לקבל את המצב כמו שהוא ולהניח כי מדובר בשינויים של זקנה אותם לא ניתן לעכב. איכות החיים של הכלב ושל הבעלים חשובה ולכן חשיבות הטיפול הנכון.לאחר אבחון וחשד לפגיעה קוגניטיבית או "אלצהיימר" בכלב, התרופה המומלצת כיום נקראת סלג'לין המשמשת גם לטיפול באלצהיימר בבני אדם. התרופה מעלה את רמת הדופמין והאפינפרין במוח ומונעת יצירת רדיקלים חופשיים.
התרופה מאפשרת הקלה של הסימנים ומאיטה את ההידרדרות.חשוב להבין כי בכדי לראות את השפעת התרופה יש לחכות לפחות בין חודש לחודשיים עד לקבלת השפעה מרבית. השפעת התרופה תלויה בנוכחות מחלות נוספות והזמן שחלף מתחילת המחלה.כמו כן, קיים מזון רפואי לכלבים קשישים הסובלים מפגיעה קוגניטיבית ויתכן והוא מסייע בהתמודדות עם המחלה (b/d של חברת הילס).בנוסף למתן התרופה מומלץ לבצע מספר צעדים שיקלו על הכלב כגון לארגן את הבית בצורה נוחה יותר (למשל שתמנע ממנו להיתקע באזורים שקשה לו לצאת מהם) או לאפשר יותר טיולים ביום בכדי להקל על השליטה בצרכים וכו'.

דילוג לתוכן