מחלות דרכי שתן תחתונות בחתול

מחלות בדרכי השתן התחתונות בחתולים וחסימת דרכי השתן בחתול

מצב זה אינו מהווה מחלה ספציפית אלא קומפלקס מחלות בעל סימנים דומים וגורמים שונים. המצב כולל דלקת בדרכי השתן, אבנים או חסימה של דרכי השתן.
מחלות דרכי שתן תחתונות בחתול כוללות את הסימנים הבאים:
מחלות דרכי השתן בחתולים נפוצות יותר בחתולים צעירים והסימנים בד"כ נראים לראשונה בגיל 1-7 שנים. דלקת בדרכי השתן, שאינה מלווה בחסימה, נפוצה במידה שווה בקרב זכרים ונקבות. המצב נפוץ יותר בחורף.
חסימת דרכי השתן מופיעה כמעט לחלוטין בזכרים, זאת מכיוון שצינור השופכה שלהם צר בהרבה מזה של הנקבות ולכן נוטה יותר להיחסם. מצב זה נפוץ יותר בחתולים מסורסים ושמנים.

הגורמים למחלות, דלקות וחסימת דרכי שתן בחתול:

הגורמים למצב שונים ולא תמיד ברורים. במרבית המקרים הגורם אינו זיהומי (לא נגרם ע"י חיידקים / וירוסים / פטריות). זאת בניגוד לדלקת בדרכי השתן בכלבים שהיא לרוב בשל זיהום חיידקי.
חלק מהמקרים קשורים בתזונה (ויצירת "קריסטלים" – גבישים בשתן) או מתח (סטרס). במקרים רבים, המצב מוגדר "אידיופטי" – כלומר מסיבה לא ידועה.
היווצרות משקע ("פלאג חלבוני") בשתן הוא הגורם השכיח הגורם לחסימת דרכי השתן. לעיתים נדירות יותר הגורמים לחסימה הן אבנים בדרכי השתן.
כפי שצוין, בנקבות צינור השופכה רחב מזה שבזכרים ולכן גבישים, פלאגים או אבנים יוצאים בקלות רבה יחסית ואינם גורמים לחסימה.
בזכרים לעומת זאת, צינור השופכה הינו צר מאוד ולכן נחסם בקלות יחסית. במצב של חסימת השופכה, הכליות ממשיכות לייצר שתן, אך החתול לא יכול להפריש אותו מהגוף. שלפוחית השתן מתמלאת ביתר, דבר הפוגע ביכולת הכיווץ שלה וכמובן חושף אותה לאפשרות של קריעה. המצב מאוד כואב ומסכן את חיי החתול!
מכיוון שאין פינוי של השתן מן הגוף, הרעלנים המופרשים דרך הכליה ואמורים להיות מסולקים מן הגוף, מצטברים בדם. הצטברות הרעלים גורמים להפרעות בקצב הלב, הקאות, אדישות, אפתיה ואם החסימה לא מטופלת המצב יוביל למות החתול. זהו כמובן מקרה חירום שמחייב הגעה לבדיקת וטרינר תורן.

איבחון דלקת שתן בחתולים

האבחון נעשה ע"י בדיקת שתן שלה מספר מרכיבים:
  1. בדיקת השתן ע"י סטיק מיוחד שמעיד על שינוי בחומציות השתן, נוכחות דם, חלבון וסמנים אחרים לדלקת.
  2. הסתכלות במיקרוסקופ לזיהוי קריסטלים, תאי דם לבנים (המעידים על דלקת) או חיידקים בשתן.
  3. שליחת השתן למעבדה חיצונית לבדיקת תרבית (הדרך הטובה ביותר לאשר או לשלול נוכחות חיידקים בשתן אשר לא תמיד נראים תחת המיקרוסקופ).

 גורמי סיכון למחלות דרכי שתן בחתולים:

 

  • סטרס כל רקע שהוא (בעיקר שינוי שגרה, מריבות בית חתולים)
  • השמנת יתר
  • חתולים שאינם יוצאים מהבית
  • פעילות גופנית מעטה
  • חתולים האוכלים מזון יבש בלבד
  • חתולים שאינם שותים מספיק (לדוגמא חתולים המוכנים לשתות רק מברז מטפטף)

טיפול ומניעת מחלות דרכי השתן בחתולים

 

  • אם נראים גורמי סיכון כמו קריסטלים בשתן או חומציות שתן לא תקינה, ניתן לתת תוספי מזון לשינוי חומציות השתן למניעת הצטברות הקריסטלים.
  • אם אושרה דלקת שתן חיידקית יש לטפל באנטיביוטיקה.
  • מזון – במקרים אלו אחת ההמלצות היא לעבור למזון מתאים העוזר במניעת חסימות בדרכי השתן (הפועל ע"י הגברת שתייה או שינוי חומציות בדרכי השתן). לעיתים ההמלצה היא לעבור למזון רטוב (שימורים). שאלו את הוטרינר לגבי מזונות מתאימים.
  • הגברת שתייה וצריכת מים – מעבר למזון מפחיות שימורים המגדיל את כמות הנוזלים הנצרכים ע"י החתול, בנוסף ניתן להוסיף מי טונה או מרק עוף לאוכל היבש. מומלץ למלא את קערית המים במים טריים כל יום (למחמירים – מתן מים מינרלים). ידוע שחתולים מעדיפים לשתות מים זורמים, לשם כך ניתן לקנות מזרקה מיוחדת להגברת השתייה.
  • ארגז חול – מיקומו וסוגו של הארגז מהווים מרכיב חשוב ביצירת סטרס בחתולים. חשוב לשמור על הארגז נקי ולנסות להתאימו להעדפת החתול (ארגז פתוח / סגור). יש למקם את הארגז במקום שקט ומבודד (למשל לא ליד מכונת כביסה רועשת). אם יש יותר מחתול אחד בבית מומלץ להשתמש ביותר מארגז אחד (ההמלצה היא שמספר הארגזים יהיה גבוה באחד ממספר החתולים).
  • הפחת מתח מסביבתו של החתול – יש לנסות לזהות, להפחית או למנוע את הגורמים לסטרס. גורמים אלו יכולים לכלול קונפליקט עם חתול אחר בבית או מחוצה לו, שינוי בסביבת המגורים, אדם (או תינוק) חדש בבית, עזיבת אדם אהוב, שינוי שגרת היומיום של החתול. מומלץ לספק מקומות מסתור בבית עבור החתולים אליהם יוכלו לברוח בזמן מתח או ריב עם חתול אחר. מקומות אלו יכולים לכלול קופסאות קרטון או  מדפים גבוהים עליהם החתול יכול לשכב.
  • הגברת האינטראקציה עם החתול ועידוד לפעילות גופנית – יש לפנות זמן איכות לבילוי החתול, מומלץ לעודדו לפעילות עם משחקים, בייחוד כאלו המעודדים להתנהגות ציד (צעצועים, חכה וכו').
למרבה הצער, מחלות דרכי השתן וחסימות דרכי השתן בחתול הן מצבים בעלי חזרתיות. מסיבה זו חשוב לזהות את הסימנים המוקדמים למצב ולטפל בהקדם. בכל מקרה של חשד יש לפנות לוטרינר.
אם החסימה בדרכי השתן חוזרת מספר פעמים, למרות הטיפול, המלצת הוטרינר תהיה על טיפול כירורגי – ניתוח בו יוצרים פתח רחב לשופכה של החתול. הפתח הרחב שנוצר בניתוח מקטין מאוד את הסיכוי לחזרתיות של החסימה.
דילוג לתוכן