עזרה ראשונה לבעלי חיים

מטרת המידע הנכלל במאמר זה היא לאפשר מתן טיפול רפואי ראשוני לבעל החיים ואינו מיועד להחליף בדיקה על ידי וטרינר. המידע יאפשר לכם לצמצם סיבוכים אפשריים של פציעת חיית המחמד ולאפשר התאוששות מהירה יותר.

חשוב לזכור כי כאשר בעל החיים נפגע או מפוחד הדבר עלול לשנות את התנהגותו. כך, מחתול נחמד או כלב חביב בעל החיים יכול להפוך לחיה נשכנית ושורטת. לכן, אם יש צורך, להשתמש במחסום, ולעיתים במגבת או כפפות בכדי להעביר את בעלי החיים לבדיקת וטרינר תורן. במידת האפשר מומלץ להעבירו בכלוב נשיאה. חשוב לא להיכנס לפאניקה ולנסות להרגיע את בעל החיים במידת האפשר. אם החיה מובלת בשכיבה ואינה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה, מומלץ להניח אותה מעט באלכסון כאשר הראש מוטה כלפי מטה בכדי להפחית אפשרות של חנק.

המטרה החשובה ביותר של עזרה ראשונה וטיפול רפואי היא "לא לגרום נזק", לכן, אם אתם לא בטוחים מה לעשות יש להתייעץ עם וטרינר.
אין להשתמש בתרופות ביתיות לטיפול בבעל החיים. תרופות רבות (כגון אקמול) רעילות ביותר לחיות המחמד שלכם.

פצעים, חתכים ודימומים – נגרמים בדרך כלל על ידי חפצים חדים כגון שברי מתכת או זכוכית. ניתן לנסות לעצור את הדימום על ידי לחץ ישיר של כמה דקות על האזור הפגוע. ניתן גם להשתמש בגזה או תחבושת נקייה. לא מומלץ לנסות לחבוש את האיבר הפגוע או להשתמש בחסם עורקים מחשש של פגיעה באספקת הדם. עם זאת, אם נראה הדימום משמעותי, מרגל או זנב, אשר לא מפסיק לאחר לחץ של כמה דקות ניתן לקשור מעליו תחבושת לוחצת או חסם עורקים. חשוב לדעת כי חבישה זו יכולה למנוע אספקת הדם תקינה לאיבר ולכן חשוב להגיע במהירות לווטרינר להמשך טיפול.

אם בעל החיים נפגע בתאונת דרכים או נפל מגובה על בעל החיים להיבדק ע"י וטרינר גם אם נראים פצעים שטחיים בלבד. זאת בשל סכנה לדימום פנימי או פגיעה באיברים פנימיים.

פצעי נשיכה – ניתן לשטוף את הפצע במים בכדי לשמור על האזור נקי ויש לנסות לעצור את הדימומים באם קיימים. חשוב לדעת כי במקרים רבים של פצעי נשיכה ניתן לראות רק את הפציעה החיצונית בעור ולא פגיעות פנימיות. מסיבה זו על החיה להיבדק ע"י וטרינר בכדי להעריך את מצבה. פצעי נשיכה נחשבים פצעים מזוהמים מאוד בשל החיידקים החיים בחלל הפה של בעלי החיים ולכן במקרים אלו חשוב הטיפול האנטיביוטי.

כוויות – במקרים של כוויות קטנות יש לשטוף ולקרר את האזור עם מים קרים (אין להניח קרח ישירות על העור). במידת הצורך ניתן להשתמש במשחת "סילברול" (רק באזור אותו הכלב או החתול אינו יכול ללקק). במקרים של כוויות נרחבות על החיה להיות מטופלת ע"י וטרינר.

הקאות בכלבים וחתולים – יכולות להיגרם בשל מצבים רבים ושונים כגון בליעת גופים זרים, מזון מקולקל, החלפת סוג מזון לסוג חדש, מחלות מערכתיות, זיהומים של מערכת העיכול וגורמים אחרים .

במידה ונראות הקאות מעטות בלבד ובעל החיים ערני ניתן לבצע ניסיון טיפולי בבית: יש למנוע מבעל החיים מזון ומים במשך מספר שעות ולאחר מכן בהדרגה להתחיל בכמויות קטנות של מים ומזון קל לעיכול (כגון אורז מבושל או קוטג'). אם ההקאות לא חוזרות ניתן להחזיר את בעל החיים למזונו הרגיל תוך כיום – יומיים.

במקרים של הקאות מרובות בעל החיים יכול להתייבש אפילו תוך זמן קצר. במקרים אלו חשוב לטפל בהתייבשות ע"י מתן נוזלים תת עוריים או ישירות לוריד.

במקרים של הקאות רבות המלוות בחשד לבליעת גוף זר או הקאות המלוות בהידרדרות של המצב הכללי של בעל החיים בעל החיים להיבדק ע"י וטרינר בכדי למנוע החמרה במצבו ולטפל בגורם להקאות.

שלשול – אם מדובר בשלשול קל, חד פעמי, שאינו דמי, זהו מצב החולף בד"כ לבדו ואינו זקוק לטיפול ע"י וטרינר. חשוד לעודד את הכלב או החתול לשתות בכדי שלא יתייבש. מומלץ לתת מזון קל עיכול כגון גבינת קוטג' או עוף "מכובס" (ללא עור וללא עצמות). לא מומלץ לנסות לטפל בתרופות של בני אדם כגון אימודיום. במקרים של שלשול חמור, מיימי או דמי על בעל החיים להיות בטיפול וטרינרי בכדי למנוע התייבשות ע"י מתן נוזלים, לעיתים יהיה צורך גם בטיפול אנטיביוטי.

הרעלות – אם ידוע לכם על בליעה של חומר הידוע כרעיל יש לפנות מיידית אל וטרינר חירום או בית חולים וטרינרי בכדי לקבל טיפול הגורם להקאה. דבר זה יכול להפחית את הסיכון לספיגת הרעלן וגרימת הרעלה.

אם בעל החיים עצמו מקיא חומר החשוד כרעל יש לאסוף את תוכן ההקאות (עם כפפות, כדי למנוע פגיעה בכם) ולהביאו לווטרינר. לעיתים הדבר יכול לעזור בזיהוי הרעל ולאפשר טיפול מיידי.
קיימים חומרים רבים היכולים לגרום להרעלות, אלו כוללים: חומרים נגד טפילים חיצוניים המיועדים לכלבים ורעילים מאוד לחתולים (כגון אדוונטיקס), תרופות כגון אקמול, חומרי ניקוי ואפילו חומרי מאכל כגון בצל, שום, שוקולד, ענבים וצימוקים (האחרונים רעילים בכלבים).אפילו צמחים מסוימים כגון שושן צחור יכולים להיות רעילים לחתולים.

עוויתות – עוויתות הינן פרכוסים או רעידות בלתי נשלטות במהלכן הכלב או החתול בד"כ נשכב על צידו ולא נמצא בהכרה. בחלק מהפרכוסים לעיתים נראים חוסר שליטה על צרכים.

לפרכוסים קיימים גורמים רבים: טראומה לראש, הרעלות, מכת חום, אפילפסיה ועוד.

בכל מקרה של עוויתות על בעל החיים להיבדק ע"י וטרינר בכדי לנסות לאבחן את הגורם ולמנוע התקפי פרכוס נוספים. במקרים של חזרתיות מומלץ לשקול ייעוץ ע"י וטרינר נוירולוג (וטרינר המתמחה בטיפול ואבחון מחלות מערכת העצבים).

בזמן עווית לא ניתן לעזור לבעל החיים וחשוב למנוע ממנו להיפגע ע"י הרחקת חפצים חדים ממנו, לא מומלץ לנסות לרסנו או להרימו בשל חשש לנשיכה. אם ההתקף מתמשך מעל מספר דקות יש להגיע מיידית לוטרינר בכדי לקבל טיפול להפסקת הפרכוס, זאת מאחר ועווית ארוכה יכולה לגרום לנזק מוחי.

גוף זר בעין – אם יש חשד כי קיים גוף זר בעין של כלב או חתול יכול ניתן לנסות להפריד בעדינות בין העפעפיים עם האגודל לאצבע. אם ניתן לראות את הגוף הזר אפשר לנסות בעדינות להסיר אותו או לשטוף אותו עם מים. אם הוא תקוע אין לנסות למשוך אותו או להוציאו בכוח! הדבר יכול לגרום נזק קשה לקרנית העין.

יש למנוע מהכלב או החתול לגרד את העין (ניתן לנסות לעטוף את הרגליים בגרביים או לאלתר קולר "אליזבטני"). על בעל החיים להיבדק במהירות ע"י וטרינר. לעיתים יהיה צורך בהרדמה או טשטוש בכדי להוציא את הגוף הזר.