פריצת דיסק בכלבים
פריצת דיסק בכלבים הינה אחת המחלות הנוירולוגיות (שפוגעות במערכת העצבים) השכיחות בווטרינריה.
הדיסק מהווה את התווך בין שתי חוליות בעמוד השדרה ומשמש מעין בולם זעזועים בין החוליות. הדיסק מורכב מאנולוס (מעטפת חיצונית) ונוקלאוס (החלק הפנימי).
בפריצת דיסק נוצר קרע במעטפת החיצונית ופריצה של החלק הפנימי אשר גורם ללחץ על חוט השדרה.
קיימים שני סוגים של פריצת דיסק בכלבים:
פריצת דיסק סוג ראשון:
פריצת דיסק זו מסוג זה היא "אקוטית" – מתרחשת בפתאומיות. מצב זה נפוץ יותר בגזעים קטנים (פקינז, תחש, פינצ'ר) ופריצת הדיסק מתרחשת בגיל צעיר יחסית (שלוש עד שבע שנים). עם זאת, גם גזעי כלבים גדולים חשופים לפריצת דיסק מסוג זה.
מרבית פריצות הדיסק בכלבים מתרחשות באזור הגב האמצעי והאחורי. סימני פריצת דיסק מסוג ראשון יכולים להיות החל מכאב גבי בלבד, למעידות של הכלב ועד לשיתוק מלא (שיתוק ללא תחושת כאב ברגליים הוא המצב החמור ביותר). במקרים חמורים במיוחד (5% מהמקרים) לכלב יהיה חום והוא יראה אפאטי או מדוכא, מקרים אלו נובעים מנמק של חוט השדרה וזהו מצב חמור ביותר.
פריצת דיסק צווארית מתאפיינת יותר בכאב עז ופחות בחסרים עצביים (אין שיתוק), במקרים אלו נראה שמאוד כואב לכלב והוא אינו מסכים להזיז את צווארו.
פריצת דיסק מסוג שני:
זהו תהליך איטי יותר ובו נגרמת התעבות או קריעה חלקית של הדיסק. פריצת דיסק מסוג שני מופיעה בדרך כלל כחולשת רגליים כרונית המחמירה באיטיות. במקרים לא מטופלים, המצב יכול להחמיר לשיתוק מלא.
פריצת דיסק מסוג זה מתרחשת בד"כ בכלבים בוגרים ומבוגרים מגזעים גדולים.
במקרים רבים, מחלת דיסק מסוג שני קיימת בכלבים מבוגרים, לעיתים גם ללא סימפטומים משמעותיים.
כיצד יאבחן הוטרינר פריצת דיסק?
בשלב הראשון בד"כ מבוצעים צילומי רנטגן של עמוד השדרה. עם זאת, רק בחלק מן המקרים ניתן לאבחן את פריצת הדיסק בצילום רנטגן.
שיטת אבחון טובה יותר נקראת מיאלוגרפיה (שיטה זו נראית בתמונה), בשיטה זו מזריק הוטרינר חומר ניגודי לחוט השדרה ורואים את החומר "עולה" מעל אזור פריצת הדיסק.
לעיתים הוטרינר ימליץ על בדיקות נוספות, חדשות יותר, כגון CT או MRI
הטיפול בפריצת דיסק מחולק על פי דרגות החומרה
במקרים של כאב גב או חסרים עצביים קלים הטיפול הוא משככי כאבים ומנוחה מוחלטת לתקופה של כחודש ימים (ההמלצה היא על מנוחה מלאה בכלוב טיסה).
במקרים של החלטה על טיפול במנוחה חשוב מאוד לבצע ביקורות על ידי וטרינר. הביקורות יכללו בדיקה עצבית ובדיקה של תחושת הכאב. בכל מקרה של הידרדרות בסימנים ההמלצה תהיה על ניתוח.
במקרים חמורים יותר של פריצת דיסק המתבטאת בשיתוק, הטיפול המומלץ הוא ניתוח להסרת הדיסק שפרץ.
גם כלבים משותקים לחלוטין, אשר עוברים ניתוח תוך 24 שעות, נחשבים בעלי סיכויים סבירים להחלמה (50-70%). מכאן החשיבות לאבחון וטיפול מהירים ע"י וטרינר. ניתוחים אלו בד"כ מבוצעים ע"י וטרינר נוירולוג המתמחה באבחון וטיפול מחלות של מערכת העצבים.
במקרים בהם בעל הכלב אינו מעוניין בניתוח, ניתן לנסות מנוחה מוחלטת ושיכוך כאבים, גם בכלבים משותקים. אמנם אחוזי ההצלחה אינם גבוהים אך חלק מהכלבים חוזרים לתפקוד תוך מספר שבועות.
טיפול נוסף אשר יינתן ע"י מרבית הוטרינרים הוא בסטרואיד מהיר פעולה בשם "סולומדרול". טיפול זה יכול לעזור לחלק מן המקרים, אך רק אם ניתן עד שמונה שעות מהאירוע.
תחזית ההחלמה מפריצת דיסק תלויה בממצאי הבדיקה העצבית של הוטרינר, מיקום הדיסק שפרץ וחומרת הפגיעה.
בד"כ, כל עוד הכלב לא משותק לחלוטין ובעל תחושה ברגליו הסיכויים להחלמה נחשבים סבירים והוא יוכל לחזור וללכת (באם יטופל בצורה נכונה). כפי שכבר הוסבר, גם כלבים משותקים לחלוטין אשר מנותחים בהקדם יכולים להחלים בצורה טובה מהמצב.