קדחת קרציות

קדחת קרציות בכלבים

קדחת קרציות היא למעשה שם כללי למחלה הנגרמת ע"י חיידקים או טפילי דם. בישראל ניתן למצוא מספר חיידקים וטפילים הגורמים לקדחת קרציות בכלבים. הגורם הנפוץ לקדחת קרציות בישראל הוא חיידק הנקרא "ארליכיה קניס" (Ehrlichia canis), על המחלה זו נדבר במאמר.

קדחת קרציות נפוצה יותר ככל שמזג האוויר מתחמם (אז הקרציות פעילות יותר). בארץ ניתן לראות את מרבית התחלואה בחודשי הקיץ.

סימני המחלה:

קדחת קרציות יכולה להופיע בשתי צורות עיקריות:
הצורה הראשונה נקראת קדחת קרציות אקוטית. במצב זה הכלב נהיה חולה בבת אחת, חלש, חום גופו עולה, הוא מפסיק לאכול, לעיתים קרובות נראים שטפי דם מתחת לעור ועל החניכיים, ולעיתים נראה דימום חריף מהאף (אשר יכול להגיע למצב מסכן חיים!). לעיתים שלב זה עובר במהירות והבעלים אף לא שם לב שהכלב היה חולה. במידה ואין החלמה הכלב נשאר נשא ויתכן מעבר לצורה השנייה של המחלה.

הצורה השנייה נקראת קדחת קרציות כרונית: במצב זה הכלב חלש, מדוכא, יורד במשקלו, לעיתים רואים חום, ריריות הכלב חיוורות בשל אנמיה ונראים שטפי דם מתחת לעור ובריריות, שלשול דמי, הקאות. במקרים נדירים יותר נראות בצקות, צליעות או פגיעות בעיניים. בשלב זה נגרמת פגיעה במח העצם ונפגעת יכולתו של הכלב לייצר תאי דם ולהלחם בגורמי מחלה אחרים.

כיצד ניתן לאבחן קדחת קרציות?

בד"כ חשד לקדחת קרציות עולה כבר בזמן הבדיקה הגופנית ע"י הוטרינר. שילוב של חום, שטפי דם ולעיתים הגדלת קשרי לימפה במישוש מרמזים לוטרינר על המחלה.

המחלה עצמה בד"כ מאובחנת בבדיקות דם.
בספירת דם הסימן הראשון הוא ירידה בכמות טסיות הדם (המשמשות לקרישת הדם). לעיתים נראה ספירת תאים לבנים גבוהה או נמוכה מהנורמאלי.
ממצאים אלו רק מרמזים על המחלה אך לא מאשרים את קיומה. בשל כך על הוטרינר לבצע בדיקות נוספות.

בדיקה נפוצה היא בדיקה לנוגדנים כנגד החיידק שגורם לקדחת קרציות. תוצאות בדיקה זו הינן מהירות והתשובה מגיעה תוך יום (בחלק מן המרפאות הוטרינריות ניתן לקבל תשובה תוך שעות). אם רמתם של הנוגדנים גבוהה הדבר מחשיד, בסבירות גבוהה, על קיום המחלה.

לאישור ממשי של קדחת קרציות הנגרמת ע"י ארליכיה קניס, על הוטרינר לשלוח את הדם למעבדה מיוחדת בה בודקים את נוכחות החיידק בדם. החיסרון בבדיקה זו הוא שלוקח מספר ימים עד שמגיעה התשובה. כאשר הוטרינר שולח את הבדיקה לעיתים הוא יבקש לבדוק גורמי מחלה נוספים אשר מועברים ע"י קרציות ויכולים לגרום לסימני מחלה דומים (כגון טפיל הנמצא בתאי הדם האדומים בשם "בבזיה").

טיפול:

הטיפול העיקרי הוא טיפול באנטיביוטיקה בשם דוקסילין. זהו טיפול ממושך לשלושה שבועות.
בד"כ, במקרים בהם מדובר בקדחת קרציות אקוטית, ההחלמה טובה ומהירה.
לעיתים יש צורך להוסיף סטרואידים או מנות דם במקרה של דימומים קשים (בייחוד בשלב הכרוני של המחלה).
אם אין שיפור לאחר מספר ימים מומלץ מאוד לבצע בדיקות דם לגורמי מחלה נוספים אשר יתכן והכלב סובל מהם במקביל.
במקרים בהם הכלב סובל מקדחת קרציות כרונית, לא תמיד המחלה מגיבה לטיפול.

כיצד מועברת קדחת קרציות?

משמה של המחלה מובן כי המחלה מועברת ע"י קרציות. בישראל המעביר העיקרי נקרא קרצית הכלב החומה (בלטינית שמה Rhipicephalus sanguineus). דרך נדירה יותר להעברת המחלה היא ע"י עירוי דם נגוע.
ככל הנראה על הקרצית להצמד לכלב למשך כ-24 שעות עד שהיא יכולה להעביר את המחלה כך שאם הקרציה הוסרה מוקדם יותר יתכן ונמנעה העברת המחלה.

האם קדחת קרציות של כלבים מדבקת והאם ניתן להדבק בקדחת קרציות?

לא! קדחת קרציות של כלבים (ארליכיוזיס) אינה מחלה אשר יכולה לפגוע בבני אדם.
עם זאת, קרציות המעבירות את המחלה יכולות (לפחות פוטנציאלית) לשאת גורמי מחלה אחרים אשר כן פוגעים בבני אדם.

מניעת קדחת קרציות:

דרך המניעה הטובה ביותר היא קולר כנגד קרציות (גם בחודשי החורף) ושמירה על האזור בו חי הכלב נקי מקרציות.