"תסמונת ליטוף – נשיכה" בחתולים

"תסמונת ליטוף-נשיכה" בחתולים או "למה החתול נושך אותי כשאני מלטף אותו?"

אחת התלונות השכיחות של חלק מבעלי החתולים היא על שריטה או נשיכה של החתול כאשר הם מלטפים אותו. מצב זה, של תוקפנות במהלך ליטוף החתול, גם כאשר הוא מגיע בעצמו לקבל תשומת לב, הינו תופעה מוכרת לווטרינרים ומגדלים ובספרות המקצועית מתייחסים אליה בשם "תסמונת ליטוף – נשיכה".

הבעלים מתארים מצב בו החתול מגיע או מבקש תשומת לב וליטופים, אך במהלך האינטרקציה עימם, ללא כל אזהרה, החתול נושך או שורט. בחלק מהמקרים, הבעלים מתארים שהחתול שורט בעקבות מגע לא נעים, או באזור של הגוף בו הוא לא אוהב שנוגעים בו (לדוגמא הבטן).
לעיתים, לאחר ההתנהגות האגרסיבית, החתול נראה כשהוא מנקה עצמו, כאשר התנהגות זו מפורשת כביטוי לקונפליקט וללחץ בהם החתול נמצא.

למרות העובדה כי הבעלים מתארים התנהגות אגרסיבית של שריטה או נשיכה הבאות ללא אזהרה, ניתן למעשה, להבחין בסימנים המקדימים למצב ומעידים על עצבנותו של החתול או אי נוחות. לעיתים הסימן המקדים היחיד הוא הפסקת הגרגור המעידה כי החתול כבר אינו נהנה מן האינטרקציה. במקרים אחרים קיימים סימנים הכוללים נפנוף בזנב (סימן ברור לאי נוחות או חוסר שביעות רצון בחתולים), השטחת אוזניים לאחור, הרעדה של העור בגב והקשחת הגוף ולעיתים ניתן לראות הרחבת אישונים. חתול לא מרוצה לפני נשיכה

מהם הגורמים למצב?

לא כל מגע הוא מהנה עבור החתולהגורמים אינם ידועים בוודאות אך קיימות מספר השערות אשר יכולות להסביר את התופעה.
כאשר החתול מגיע אל הבעלים לא תמיד הוא מעוניין באינטרקציה ובמגע אלא מעוניין בקרבה בלבד אך נאלץ "להסכים" לקבל ליטופים ולכן מאבד את סבלנותו לאחר זמן קצר.
הליטוף עצמו הינו מגע שהחתול אינו נהנה ממנו.
ההתנהגות מהווה סמן לדומיננטיות של החתול, כאשר הוא מחליט מתי תסתיים האינטרקציה עם הבעלים. מצב זה מאפיין אינטרקציות המתחילות כאשר החתול עצמו מגיע ודוחף את ראשו מתחת לידי הבעלים "ודורש" ליטופים.
כיצד ניתן לטפל ב"תסמונת ליטוף נשיכה"?

השלב הראשון והחשוב בטיפול הוא הניסיון למנוע את ההתנהגות האגרסיבית ע"י הכרת וזיהוי הסימנים המעידים לה כפי שתוארו בתחילת המאמר. במידה וסימנים אלו נראים יש להפסיק את האינטרקציה לפני שהחתול נושך או שורט.

הענשת החתול או הכאתו בשל התנהגות אגרסיבית לא תעזור! הדבר יגרום להחמרת המצב בכך שהחתול יהפוך מפוחד או יפתח "טינה" כלפי הבעלים או כלפי החתולים האחרים. הדרך הטובה יותר להתמודד עם המצב היא פשוט להתעלם לחלוטין מן החתול לאחר התנהגות אגרסיבית. עם הזמן הוא יבין ש"החיים הופכים משעממים" בעקבות התנהגות אגרסיבית.

חשוב לנסות לאבחן ולחפש מראש את הסימנים אשר מעידים על התנהגות דומיננטית של החתול ביחס לחתולים אחרים, אנשים בכלל או הבעלים בפרט. לדוגמא, בבית בו יש מספר חתולים, בד"כ לכל חתול יש את "הטריטוריה" שלו (שעשויה להיות חדר נפרד או אפילו כיסא ספציפי). כאשר חתול אחר נכנס לאזור זה החתול לעיתים מיילל או נוהם ובהמשך עשוי להעביר את התוקפנות אל הבעלים.

דרכים נוספות לטפל במצב כוללות:

בניית שגרה יומית מסודרת של אינטרקציה עם הבעלים.
התחלה של אינטרציה עם החתול רק ביוזמת הבעלים והפסקתה, שוב ביוזמת הבעלים, לאחר זמן קצר.
יש להמנע מאינטרקציות העשויות לגרום לחרדה או ללחץ אצל החתול (דוגמת הרמת קול או דיבור בטלפון בזמן הליטוף וכו').
במידה והגורם לתסמונת ליטוף נשיכה אינו ידוע ולא ברור האם הגורם הוא התנהגות דומיננטית, אנו ממליצים להימנע מזמני ליטוף ארוכים ולנסות להבין מהם האזורים המועדפים על החתולים וללטפו רק בהם (ראש, גב וכו'). במהלך הזמן, אם נראה כי החתול רגוע ונינוח, ניתן להאריך את זמן האינטרקציה עם החתול. בנוסף, ניתן לתת לפני סיום אינטרציה נעימה חטיף ובכך לקשר את האינטרקציה עם גורם חיובי נוסף.
בחלק מן המקרים, במידה ומדובר בחתול יחיד בבית, אפשר לשקול הוספת חתול נוסף. החתול הנוסף יאפשר הוצאת מרץ ולימוד שליטה בדחפים. עם זאת, בחלק מהמקרים דווקא ניסיון זה יכול הוביל להחמרת המצב וסיכסוכי טריטוריה.
דבר נוסף בו ניתן להיעזר הוא תכשיר פרומונים סינטטי בשם Feliway, המשמש להרגעה ונראה כי הוא בעל השפעה חיובית על התנהגויות אגרסיביות בחתולים.
במקרים בהם יש חשד כי מגע באזור ספציפי מוביל להתנהגות האגרסיבית של החתול, ממומלצת בדיקת וטרינר בכדי לבחון האם החתול סובל ממחלה כלשהי (כגון דלקת או בעיות מפרקים הגורמות לכאב במגע באזור מסוים).

במידה ונראה כי מרבית נסיונות הליטוף מובילים לשריטות או נשיכות, כדאי לשקול לעבור לאינטרקציות אחרות עם החתול, לפחות לתקופה מסוימת (אינטרקציות אלו עשויות לכלול מתן חטיפים אהובים, משחקי חכה וכו').