הרסנות בכלבים
הרס של חפצים וציוד מהווה את אחת התופעות הבעייתיות ביותר בה נתקלים בעלי כלבים.
התופעה יכולה להיות מכוונת כלפי ריהוט, ביגוד, נעליים, חפצים אישיים של בני הבית, או כלפי אזורים מחוץ לבית, דוגמת הגינה (התהגות הכוללת חפירת בורות בדשא או הריסת צינורות השקייה).
תופעת ההרסנות מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים לנטישת כלבים ולכן הטיפול והמודעות לנושא זה חשובים במיוחד.
מהם הגורמים המובילים להתנהגות הרסנית בכלבים?
- ניסיון לקבל תשומת לב מן הבעלים
- התנהגות משחק פראית או לא הולמת
- חוסר בפעילות גופנית מספקת או שעמום
- פחדים / חרדת נטישה
- החלפת שיניים (במקרה של גורי כלבים)
- רעב
אחד הגורמים הנפוצים לתופעת ההרסנות הינה התנהגות לא נכונה של הבעלים או חיזוק ההתנהגות השלילית של הכלב.
כך לדוגמא, בעלי כלבים מבצעים לעיתים את הטעות "הקלאסית" במתן פריטי לבוש ישנים או נעליים כצעצועים לכלב ולאחר מכן הם לא מבינים מדוע הכלב הרס להם את הנעל החדשה…
חשוב להבין כי הכלב אינו מסוגל להבין כי מותר לו לשחק עם נעל מסוימת ולא עם אחרת ולכן אסור לתת לכלבים פרטי לבוש או נעליים של בני הבית כפריטי משחק.
הכלבים זקוקים לצעצועים המיועדים להם בלבד ואינם דומים בצורתם או בריחם לפריטים אחרים הנמצאים בבית. כלב אוכל נעל- התנהגות הרסנית
במקרי שיעמום או חוסר של תשומת לב מספקת מן הבעלים ניתן לראות התנהגות הכוללת "גניבה" של חפץ אסור (כגון בגד או נעל) בשל הסיפוק שהכלב מקבל מהמרדף אחריו ותשומת הלב שהוא מקבל. זוהי למעשה דוגמא טובה לניסיון קבלת תשומת לב או צורת התנהגות משחק שאינה הולמת.
חיזוק שלילי של ההתנהגות מתרחש כאשר הבעלים כועסים או צועקים על הכלב בזמן שהם רואים את ההתנהגות ההרסנית או לאחר מכן. כך למעשה הכלב מקבל מהם את היחס אותו הוא מחפש ובצורה זו הכלב מבין שרק בצורה זו הוא מקבל התייחסות בבית ולכן חוזר על התנהגותו ההרסנית.
בגורים או בכלבים צעירים (בייחוד בגזעי כלבים אשר זקוקים לפעילות מרובה) נוצרת תופעה דומה כאשר הכלב לא מקבל את הפעילות אשר הוא זקוק לה ולמעשה ההתנהגות ההרסנית בבית מהווה את הפעילות הגופנית לה הוא נזקק. במקרים אחרים, ההתנהגות ההרסנית מובילה לפציעה עצמית כאשר הכלב המשועמם גורם לעצמו לפציעה ע"י ליקוק מתמשך או נשיכה של אזורים שונים בגופו.
במקרים חמורים של פחד מרעשים, רעמים או זיקוקים כלב עשוי להגיב בהריסת דלתות, קירות וחפצים אחרים בניסיון להמלט מהגירוי המפחיד או בניסיונו לחפש מקום בטוח. בדומה לכך, במקרים של חרדת נטישה הכלב מסוגל להרוס דלתות וגדרות בדרכו לחיפוש הבעלים.
בזמן החלפת שיניים בכלבים צעירים, או בכלבים משועממים, תופעת ההרסנות בד"כ מכוונת למשחקים או לחפצים אשר מגיבים לנשיכות, בקול או בתנועה. במקרים אלו ההרסנות היא כלפי עיתונים, ספרים, נייר טואלט, ריפודי ספות או כריות ועוד. לעיתים, בזמן החלפת השיניים הכלבים יעדיפו חפצים רכים ולכן יפנו להרס של בגדים, נעליים וכו'.
הטיפול בהתנהגות הרסנית הינו מורכב ומשלב מספר פעולות:
- הגדלת כמות הפעילות הגופנית אותה מאפשרים לכלבים. המלצתנו היא על לפחות שניים – שלושה טיולים ארוכים, המשלבים בתוכם פעילות גופנית (כגון זריקת כדור או משחקים דומים).
- מומלץ לגוון במידת האפשר את מסלולי הטיול ולנסות לבחור באלו היותר "מעניינים" או מאתגרים את הכלב (טיולים בחורש, טיולים בחוף הים, פארקים המאפשרים משחק עם כלבים אחרים וכו').
- הפסקת החיזוק השלילי של הכלב בזמן ההתנהגות ההרסנית – אין לצעוק על הכלב או לרדוף אחריו בזמן הרס חפצים. יש לנסות להתעלם ובמקביל למנוע פיתויים בדמות חפצים נגישים, סגירת חדרי שירותים למניעת גישה לנייר טואלט וכו'.
- חשוב לספק לכלב צעצועי לעיסה וצעצועים אחרים המיועדים עבורו ואינם דומים לביגוד או חפצים של בני הבית. מומלץ שלא להשאירם כל העת עם הכלב אלא להציעם בזמן משחק או להשאיר בכל פעם צעצוע אחר עבורו כאשר נותר לבדו בבית.
- חשוב לספק אינטרקציה ותשומת לב מספקת לכלב בזמן שהינו רגוע ושקט (חשוב שהמשחקים עימו יהיו רגועים ולא משחקים פרועים או הרסניים).
- במקרים קשים – המלצתינו היא להעזר במאלף או וטרינר המומחה בטיפול בהפרעות התנהגות בכלבים אשר ילמד אתכם ואת הכלב לקבל תשומת לב בצורה שאינה הרסנית.
במידה והחשש כי מקור ההתנהגות ההרסנית הוא בחרדת נטישה או פחדים (מרעשים וכו') יש לבצע טיפול התנהגותי משולב יחד עם וטרינר או מאלף מנוסה.