תולעים בכלבים וחתולים

תולעים בכלבים וחתולים

כלבים וחתולים רבים סובלים מתולעים החל מגיל צעיר. בכלבים וחתולים בוגרים בד"כ תולעי מעיים לא גורמות לסימנים מחלה אך גורים חשופים יותר לסכנה של פגיעה של ממש ע"י תולעים.
בנוסף, חלק מתולעי המעיים יכולים לפגוע באדם כאשר ילדים חשופים יותר לפגיעה מאשר מבוגרים.
לחצו כאן לדילוג ישירות למידע על טיפול בתולעים.
כלבים וחתולים נדבקים בתולעים במספר דרכים לפי סוג התולעת:
  1. אכילת צואה של כלב או חתול המכילה ביצים
  2. אכילת בעלי חיים קטנים כגון עכברים או אפילו פרעושים אשר מכילים שלבים מוקדמים של התולעת ("שלב הזחל")
  3. העברה מהאם בשיליה או בחלב
  4. קיימות גם תולעים אשר מועברות בחדירה דרך העור
 קיימים סוגים שונים של תולעי מעיים בכלבים, הנפוצות בהן הן תולעי סרט (תולעים שטוחות – צסטודות) ותולעים עגולות (נמטודות).

תולעי סרט (תולעים שטוחות)

בכלב, תולעת הסרט הנפוצה נקראת "דיפילידיום קנינום". תולעת זו מועברת ע"י פרעושים.
כאשר הכלב מתגרד או מתלקק הוא בולע את הפרעוש ונדבק בתולעת.
כאשר הכלב נגוע במידה גבוהה בתולעת זו נראה סימני דלקת מעי (בעיקר שלשול).
בהדבקה לילדים, נגיעות גבוהה יכולה לגרום לחוסר תיאבון, הפרעות מערכת עיכול ועצבנות.ניתן לראות את מחזור החיים של התולעת בסרטון המצורף.

תולעת סרט נוספת, נפוצה פחות, נקראת " אכינוקוקוס גרנולוסוס". בהדבקה קשה בכלב נגרמת דלקת מעי. בבני אדם, התולעים יכולות ליצור ציסטות גדולות המכילות נוזל באיברים פנימיים (כבד, ריאות וכו'). ציסטות אלו יכולות לגרום ללחץ על האיברים ובכך לפגוע בתפקודם. במידה והציסטה מתפוצצת הטפיל מתפזר בחלל הגוף ונגרמת מחלה קשה. מחלה זו קיימת בישראל!

 

תולעים עגולות

התולעים העגולות הנפוצות בכלבים וחתולים נקראות "טוקסוקרה קניס" (כלבים), "טוקסוקרה קטי" (חתולים) או "טוקסאסקריס לאונינה" (פוגעת בכלבים וחתולים).

בד"כ גורים צעירים הם הנפגעים מתולעים אלו ואילו בבוגרים מחזור החיים של התולעים לא מושלם.

שלבי הזחל של התולעת נודדים דרך האיברים הפנימיים של הגור כולל הכבד והריאות. בזמן נדידה זו יכולים להיגרם דימומים ודלקות באיברים אלו.
בהדבקה רבה של הגור נראה סימני דלקת מעי קשה, בטן נפוחה, שלשולים ורזון. בהדבקה קשה לאחר הלידה, כמות גדולה של תולעים אפילו יכולה לגרום למוות.
גורים הנגועים בתולעים באופן כרוני לא גדלים בצורה תקינה ונשארים קטנים יותר מאחיהם לשגר.
כלבים בוגרים נדבקים בתולעים עגולות ע"י בליעת ביצי תולעים מן הסביבה.
לעומת זאת אצל גורי כלבים, התולעים בד"כ מועברות מן האם, לעיתים בזמן ההיריון עצמו דרך השלייה ("טוקסוקרה קניס") או בחלב ("טוקסוקרה קטי").
מכאן החשיבות הגבוהה לתלע כלבה לפני ההיריון או במהלכו.

בכלבים וחתולים קיימות גם תולעי קרס (hook worms) אך תולעים אלו פחות נפוצות בישראל. חלק מתולעים אלו יכולות לגרום לאנמיה קשה בכלבים בשל מציצת דם מסיבית

תולעת הפארק היא למעשה סוג של תולעת עגולה אך היא בעלת מחזור חיים ייחודי ואינה חיה במעי הכלב. למידע מפורט היכנסו לקישור: תולעת הפארק בכלבים.

 

טיפול בתולעים בכלבים וחתולים

הטיפול בתולעים מורכב בדרך כלל מכדור המכיל שילוב מספר תרופות הפועלות כנגד מרבית סוגי התולעים (ולכן כדור יחיד יטפל גם בתולעים שטוחות וגם בתולעים עגולות). לגורים צעירים במיוחד הטיפול הוא בסירופ.
ישנם חתולים להם קשה לתת כדורים ובמקרים אלו ניתן לתת חלק מן החומרים בזריקה או בטפטוף טיפוניות על העורף (בדומה לטיפול כנגד פרעושים).
בדרך כלל יש לחזור על התילוע לאחר עשרה ימים עד שבועיים.

ידוע כי נגיעות גבוהה בתולעים עגולות גורמת לפגיעה במערכת החיסון ולכן חשוב לתלע את הגור לפני או בזמן ביצוע החיסון הראשון.
חשוב להבין כי ללא טיפול בפרעושים במקביל לטיפול בתולעים, נגיעות בתולעי סרט (תולעים שטוחות) תחזור על עצמה (מאחר וכזכור הכלב נדבק בתולעת בשל אכילת פרעושים).

למרות שבד"כ אין בעיות רפואיות חמורות בשל נגיעות בתולעים בכלב או חתול בוגר, המלצת הוטרינרים היא לתלע פעמיים בשנה. הדבר בעיקר נכון אם בסביבת הכלב או החתול קיימים אנשים עם סכנה לפגיעה במערכת החיסון (ילדים צעירים, נשים בהריון, קשישים, חולים עם פגיעה במערכת החיסון ואנשים המקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון).

איך אני יודע אם לכלב או לחתול שלי יש תולעים?

ההנחה היא כל הכלבים והחתולים נגועים ברמה כלשהי בתולעים. מכיוון שלדוגמא פרעושים מעבירים את תולעי הסרט, כל כלב או חתול שנחשף לפרעושים ידבק בתולעים בשלב כזה או אחר. לעיתים ניתן לראות את בצואה נוכחות של תולעים עגולות ולעיתים ניתן לראות אפילו באזור פי הטבעת נקודות לבנות המזכירות גרגירי אורז או סומסום והם למעשה חלקים של תולעים שטוחות.

במקרי של נגיעות בתולעים המציקים לכלב או לחתול ניתן לראות אותם לעיתים גוררים את הישבן על הקרקע (מצב זה יכול להעיד גם על גודש בשקים האנאליים ולכן דרושה בדיקת וטרינר להבחנה בין שני המצבים).

 

האם יש צורך בביצוע בדיקת צואה לאיתור תולעים בכלבים וחתולים?

בעלי כלבים וחתולים תוהים לעיתים מדוע לא לערוך קודם בדיקת צואה ורק אם תוצאותיה חיוביות לבצע תילוע. תשובתנו לנושא היא שהבדיקה אינה רגישה מספיק (דרושות מספר בדיקות עוקבות בכדי לשלול נגיעות בתולעים) ומכיוון שעלותה גבוהה הרבה יותר מתילוע מונע (שהינו בטוח ביותר) אין חובה לבצע בדיקה זו.

אנו ממליצים לבצע בדיקות צואה לקיום תולעים רק במקרים בהם יש מחלה בדרכי העיכול אשר החשד הוא שנגרמה בשל תולעים או טפילים אחרים

תולעים בכלבים – ביצי תולעים במיקרוסקופ
ביצי תולעים בבדיקה מיקרוסקופית
המאמר היה יעיל עבורכם? חושבים שיכול לעניין אחרים? נשמח אם תלחצו לייק או תשתפו!

דילוג לתוכן