כלבת

כלבת הינה מחלה קטלנית אשר נגרמת ע"י נגיף (וירוס) אשר פוגעת במערכת העצבים.
הכלבת יכולה לפגוע בכלל היונקים וגם כיום לא קיימת תרופה לטיפול בבעלי חיים או בני אדם אשר נפגעו מן הווירוס. על פי ארגון הבריאות העולמי, בכל עשר דקות מת אדם בעולם מכלבת.

בשנת 1885 פותח החיסון הראשון כנגד המחלה ע"י דר' לואי פסטר והדבר היווה את פריצת הדרך במניעת כלבת בבני אדם ובבעלי חיים.

כלבת מועברת בד"כ באמצעות רוק ע"י נשיכה. החיות המעבירות את המחלה שונות בין המדינות בעולם והן כוללות את הכלבים, זאבים שועלים, בואשים, נמיות ועטלפים.
עטלף הוא היונק היחידי אשר ידוע כי הוא מסוגל להיות נשא של וירוס הכלבת שאינו חולה במחלה עצמה.

הוירוס מועבר ממקום הנשיכה דרך מערכת העצבים עד למוח שם הוא מתרבה. לאחר ההתרבות, נגיף הכלבת חודר אל בלוטות הרוק ומופרש מהן בכמות גדולה.

תקופת הדגירה (בה הנגיף נודד ממקום ההדבקה עד להופעת הסימנים) נעה בן עשרה ימים ואף לשנה (ואולי גם יותר).
הסימנים עצמם נראים רק לאחר התרבות הנגיף במוח החיה הנגועה אך העברה דרך הרוק יכולה להתחיל גם לפני שנראים סימנים קליניים. עם זאת, כל חיה אשר מראה סימנים קליניים של הדבקה בכלבת תמות בד"כ תוך עשרה ימים.

דרך ההדבקה העיקרית במחלה היא נשיכה של בעל חיים נגוע (כאמור, הוירוס נמצא ברוק).
דרכי הדבקה אפשריות נוספות כוללות מגע של רוק על פצע פתוח, העיניים או ריריות הגוף. כמו כן, בספרות דווחו מקרי הדבקה בכלבת באנשים בעקבות השתלת איברים.

יש לשטוף מיידית את אזור הנשיכה בהרבה מים וסבון (וירוס הכלבת נהרס ע"י סבון), לאחר מכן יש לחטא את האזור בפולידין אלכוהול או חומר חיטוי אחר. לאחר החיטוי יש לפנות לרופא שיקבל החלטה האם לתת טיפול מונע למחלה בזריקות (חיסון פאסיבי ואקטיבי).

סימנים ראשוניים (לא ספציפיים)

 בחלק קטן מן המקרים הכלב יראה בעיקר בדיכאון, "עייף" או אפאטי, ללא סימנים נוספים.

האבחון הראשוני נעשה לפי הסימנים שתוארו, בייחוד בחיות לא מחוסנות עם חשיפה אפשרית לחיות בר שהעבירו את המחלה.
לא ניתן כיום לבצע אבחון לכלבת בבעל חיים בזמן חייו. האבחון נעשה רק לאחר המוות באמצעות בדיקה ספציפית של המוח בו מזהים את הוירוס.
 

חיה חשודה בנגיעות בכלבת מומתת (באם נראים סימנים מחשידים) והיא נשלחת לנתיחה שלאחר המוות.
כל כלב שנשך אדם בישראל חייב להיות מוסגר לתצפית כלבת (הסגר) למשך עשרה ימים.
כל אדם אשר נחשף לחיה נגועה חייב לעבור מספר חיסוני כלבת (כולל קבלת חיסון ראשוני פאסיבי ע"י נוגדנים).

בכלבים, חיסון נגד כלבת הוא חובה במדינת ישראל החל מגיל שלושה חודשים והחיסון משולב בהחדרת שבב תת עורי (צ'יפ). גם חיות בר מחוסנות כנגד המחלה ע"י פיזור פיתיונות המכילים את החיסון.

חיסון חתולים נגד המחלה אינו מהווה חובה על פי החוק אך רבים מבעלי החתולים בוחרים לחסנם.

בישראל בכל שנה ישנם עשרות מקרים של הדבקה בכלבת של כלבים, חתולים וחיות בר. המחלה מהווה סכנה משמעותית!
בשנת 2011 אובחנו 32 מקרי כלבת בישראל, מתוכם עשרה בכלבים, בשנת 2013, אובחנו קרוב לעשרים כלבים נגועים במחלה ומעל שלושים מקרים בסך הכל.

 אנא הגנו על עצמכם ועל בעלי החיים שלכם, חסנו אותם!