אלרגיה למזון בכלבים וחתולים
אלרגיה זו הינה סוג של רגישות יתר למזון חדש או למזון הרגיל הנאכל ע"י בעל החיים (גם אם אותו מזון נצרך על ידי הכלב או החתול כבר שנים!).
אלרגיה למזון עשויה להופיע בכל גיל, מין או גזע בעל חיים (קיימת השערה כי ייתכן וחתולים סיאמים רגישים יותר משאר מיני החתולים להופעת אלרגיה זו).
אלרגיה למזון נחשבת לאלרגיה השניה בשכיחותה בחתולים (אחרי אלרגיה לפרעושים) ושלישית בשכיחותה בכלבים (אחרי אלרגיה לפרעושים ואלרגיה לחומרים נשאפים – אטופי).
סימני אלרגיה למזון
הסימן העיקרי הינו גירוד שאינו עונתי ומרבית הסימנים האחרים באלרגיה זו נובעים מהגירוד עצמו (פצעים, אדמומיות בעור, עיבוי העור, קרחות וכו').
בערך ב-20% מן המקרים של אלרגיה למזון ישנם סימני מערכת עיכול כגון הקאות או שלשולים, זאת לעיתים ללא סימנים על העור או גירוד ברור.
בכלבים – מיקום הגירוד דומה מאוד לזה של אלרגיה לחומרים נשאפים (פנים, כפות רגליים, מפשעה ובתי שחי). ב20-30% מן הכלבים נראה דלקת אוזניים כסימן יחיד לאלרגיה.
מן התיאור, ניתן להבין כי קשה מאוד להבדיל בין אלרגיה לחומרים נשאפים (אטופי) לאלרגיה למזון, על פי הסימנים בלבד.
בחתולים – אזורי הלקויות והגירוד הם בעיקר בראש ובצוואר. לעיתים נראים פצעונים קטנים על העור, התקרחות סימטרית, ומחלה משנית בשם הקומפלקס האאזינופילי הגורמת ללקויות בשפתיים, ברגלייים ועוד. גם בחתולים, בדומה לכלבים, ניתן לראות לעיתים סימנים של שלשולים והקאות.
אבחון אלרגיה למזון
האבחון הראשוני מתבסס על תיאור הגירוד ומראה הלקויות.
האבחון הסופי והחד משמעי היחיד לאלרגיה זו הוא מבחן מזון. כלב אלרגי למזון
במבחן זה הכלב או החתול אוכל מזון היפולארגני רפואי בלבד ללא כל תוספות אחרות (ללא חטיפים, צעצועי לעיסה ועוד). יש להאכיל את החיה במזון זה בלבד למשך חודשיים – שלושה. אם יש שיפור בסימנים יש להחזיר את בעל החיים למזון המקורי אותו הוא אכל. אם הסימנים חוזרים זוהי אבחנה מובהקת של אלרגיה למזון.
חשוב להבין כי אם מדובר בכלב או חתול אשר מסתובב לבד בחוץ, או כלב או שתמיד מצליח לגנוב שאריות מהשיש או מבני הבית, אין כל טעם במבחן מזון. יש לבצע אותו רק במקרים בהם אנו בטוחים כי בעל החיים לא יאכל כל מזון אחר.
סיבות נפוצות לכישלון מבחן המזון:
בעלי חיים אשר בורחים מן הבית ומוצאים מזון ברחוב
בעלי חיים המגיעים לפח בבית ואוכלים ממנו (או במקרה של חתולים, אכילה מן הכיור או ממחבת הנמצא על הכיריים לאחר בישול)
בעל חיים אחר בבית (לדוגמא חתול כאשר הכלב הוא האלרגי) והחיה האלרגית מגיעה למזונו (או אפילו לצרכיו, במקרה של כלבים הנוטים לאכול צואה)
קרובי משפחה או חברים "המרחמים" על הכלב שאוכל מזון יחיד ומפנקים אותו במזון ביתי
טיפול באלרגיה
לאחר שאובחנה אלרגיה למזון יש לוודא כי בעל החיים אוכל את המזון ההיפואלרגני בלבד לכל חייו. כל חזרתיות למזון הקודם או למזון אחר עלולה לעורר שוב את סימני האלרגיה (זאת מכיוון שהמזון ההיפואלרגני אינו תרופה אלא פשוט מונע חשיפה לגורמי האלרגיה).
טיפול נוסף לאלרגיה, בשלב הראשוני, יכול לכלול אנטיביוטיקה או טיפות אוזניים במקרים בהם סימני המחלה דורשים זאת.
למקרה אלרגיה מעניין (הכולל תמונות) אשר טופל במרפאה לחצו על הקישור: תיאור מקרה – אלרגיה בחתול.